באפילפסיה של האונה הטמפורלית, למרות שאטרופיה בהיפוקמפוס (hippocampus) מפוקסת באחד הצדדים, הערך של דימות תהודה מגנטית (MRI) על מנת לחזות את התוצאות לאחר ניתוח אינו גבוה.

יתכן שניבוי המבוסס רק על ההיפוקמפוס יכול להיפגע בשל נזק מבני מזיאו-טמפורלי (mesiotemporal structure) רחב הנראה על ידי הדמיה מתקדמת. רשתות דימות תהודה מגנטית מסובכות ובעלות יכולת הצגה של ממדים רבים גורמות לשינוי באופן בו נלמדים תוצרי המכונה, וזאת על מנת ליצור קריטריונים אובייקטיביים ומבוססי נתונים לתהליך הפתוגני והפרוגנוזה.

החוקרים יישמו סיווג ל-114 חולים רציפים עם אפילפסיה באונה הטמפורלית (temporal lobe epilepsyי [TLE]) על ידי שימוש בפרופילים של דימות תהודה מגנטית T1.5 שנגזרו מהמורפולוגיה השטחית של ההיפוקמפוס, האמיגלדה (amygdala), והקורטקס האנטוריני (entorhinal cortex).

על מנת להעריך את תוקף האבחנה של הקלסיפיקציה, החוקרים העריכו את היכולת שלה לנבות את התוצאות ב-79 חולים שטופלו. שיכפול תוצאות הניבוי הוערכו בקבוצה נפרדת של 27 חולים שעברו הערכה על ידי דימות תהודה מגנטית T3.0.

קבוצת המטופלים סווגו לארבע תתי-קבוצות באותו הגודל, כאשר בכולן שינויים סבבו סביב 3 מבנים מזיאו-טמפורליים. בהשוואה ל-46 החולים שהיו בקבוצת הביקורת, תת-קבוצת החולים הראשונה עם אפילפסיה באונה הטמפורלית שסווגה (קבוצת TLE-I) הראתה אטרופיה דו-צדדית; בתת-קבוצה TLE-II האטרופיה הייתה בצד האיפסי-לטרלי (ipsilateral); תת-קבוצה TLE-III הראתה אטרופיה קלה בשני הצדדים; תת-קבוצה TLE-IV הראתה היפרטרופיה.

תתי-הקבוצות היו שונות גם בהיסטו-פתולוגיה שלהן וגם בכמות התקפי הפרכוס שהיו לחולים בכל תת-קבוצה. אופן הסיווג הזה, המבוסס על המורפולוגיה השטחית של תתי הקבוצות, ניבא באופן מוצלח את התוצאות ב-92%±1 מהחולים, ובכך עלה על יכולות הניבוי של בדיקת שינוי נפח (volumetry) שיגרתית.

מנבאים של הידרדרות התפלגו באופן דו-צדדי בין המבנים. דיוק הניבוי היה דומה מאוד בקבוצה הנפרדת שנבדקה (96%), תוצאה התומכת באפשרות של הכללת שיטת הסיווג.

החוקרים מסכמים, כי מחקרם מתאר שונות חדשה בקרב ספקטרום החולים עם אפילפסיה של האונה הטמפורלית. שיוך לתת-קבוצה היה קשור בדפוסים ייחודיים של פגיעה ומנביאים של תוצאות שלא חפפו בצורה מרחבית.

תוצאות אלו מדגישות את היכולת ללמוד את מכונת הדימות על מנת להבין את התרומה המורפולוגית לפנוטיפ של החולים, ומשם בסופו של דבר לזקק את ההבנה לגבי הפרוגנוזה של ניתוחי אפילפסיה.

מקור:
Bernhardt, B. C., Hong, S., Bernasconi, A., & Bernasconi, N. (2015). Magnetic resonance imaging pattern learning in temporal lobe epilepsy: Classification and prognostics. Annals of Neurology, 77(3), 436-446.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה