מאת ד"ר עידית דותן, מנהלת יחידת הסכרת והמרכז הרב מקצועי לטיפול בהשמנה, המכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, בית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
השמנה היא מגיפה עולמית מתרחבת, ובצל העלייה החדה בשיעור הסובלים ממנה ברחבי העולם גובר הצורך בגישות טיפוליות יעילות לטווח הארוך. מטרתם של הטיפולים התרופתיים אינה מתמצה בהפחתת משקל בלבד כי אם בהתמודדות מקיפה עם מחלת ההשמנה על שלל סיבוכיה (המטבוליים, הקרדיווסקולריים והנפשיים). הירידה במשקל עצמה משמשת ככלי לשיפור התחלואה הנלווית להשמנה, אולם חשיבות לא פחותה יש להיבטים המטבוליים, לרווחה הרגשית ולשיפור באיכות החיים של המטופל.
מנגנון פעולה של התרופות ממשפחת האינקרטינים
סמגלוטייד (Semaglutide) היא אנלוג ל-GLP1י(glucagon-like peptide-1), הורמון אינקרטיני המשתחרר ממערכת העיכול אחרי האוכל, משפר את מאזן הגלוקוז בגוף ופועל להאטה בהתרוקנות הקיבה ולהגברת תחושת השובע בהשפעה ישירה על מרכז השובע במוח, יחד עם הפחתת חשקים. סמגלוטייד הוכחה זה מכבר כתרופה יעילה לטיפול בהשמנה, עם ירידה ממוצעת במשקל של 16.7% ואפקטים מטבולים רבים מעבר לירידה במשקל [1, 2].
טירזפטייד (Tirzepatide) היא קו-אגוניסט לרצפטור ל-GLP-1 ולרצפטור ל-GIPי(glucose-dependent insulinotropic polypeptide), אף הוא הורמון אינקרטין המשתחרר ממערכת העיכול. התוספת של GIP משפיעה גם על רקמת השומן וההנחה היא שהדבר ישפר הן ירידה במשקל והן אגירת שומן אקטופי. האקטיבציה הכפולה יוצרת אפקט סינרגיסטי, אשר מוביל לירידה גדולה יותר במשקל ולטיפול יעיל יותר בתנגודת לאינסולין ובהפרעות מטבוליות, עם ירידה של כ-22.9% בממוצע לאחר כשלוש שנים [3-5].
מחקר ה-SURMOUNT-5 ותוצאותיו
מחקר ה-SURMOUNT-5 בחן את היעילות של טירזפטייד לעומת סמגלוטייד לטיפול בהשמנה. במחקר השתתפו 751 מבוגרים עם BMI ≥30 או ≥27 יחד עם תחלואה נלווית (יל"ד, דיסליפידמיה, דום נשימה בשינה או תחלואה קרדיווסקולרית) וללא סוכרת סוג 2. המשתתפים הוקצו אקראית לקבלת טירזפטייד במינון של 10 או 15 מ"ג או סמגלוטייד 1.7 או 2.4 מ"ג (המינון המקסימלי הנסבל מבחינת תופעות לוואי), במשך 72 שבועות [6]. הגיל הממוצע במחקר היה סביב 45 שנים, כ-65% מהמשתתפים היו נשים, עם BMI ממוצע של מעל 39 ק"ג/מ2.
תוצאות המחקר הראו ירידה ממוצעת של 20.2% ממשקל הגוף בקבוצת טירזפטייד לעומת 13.7% בקבוצת הסמגלוטייד (תרשים 1). בנוסף, שיעור המשתתפים שהשיגו ירידה של ≥25% ממשקל גופם היה כמעט כפול בקבוצת הטירזפטייד – 31.6% לעומת 16.1% (תרשים 2), כאשר בדומה למחקרי עבר עם טירזפטייד או אגוניסטים לרצפטור ל-GLP-1, נשים ירדו ממשקלן בשיעור גבוה יותר מגברים (תרשים 3).
תרשים 1: אחוז הירידה במשקל מתחילת המחקר ועד לשבוע 72, על פי זרועות הטיפול השונות
תרשים 3: אחוז הירידה במשקל על פי מין
היקף המותן אף הוא ירד באופן משמעותי יותר עם טירזפטייד לעומת סמגלוטייד – 20 ס"מ לעומת 14.7 ס"מ (תרשים 4). תופעות הלוואי העיקריות כללו תסמינים גסטרו-אינטסטינליים, בעיקר בחילה, עצירות ושלשול, ושיעור הנשירה מהטיפול היה דומה בין הקבוצות [6].
תרשים 4: שינוי בהיקף המותן בקבוצות הטיפול השונות מתחילת המחקר עד שבוע 72
מבט אל העתיד
ממצאי מחקר ה-SURMOUNT-5 מדגישים את היתרון של טירזפטייד כטיפול פוטנטי יותר בהשמנה בהשוואה לסמגלוטייד, עם פרופיל בטיחות דומה. זוהי תרופה נוספת לארגז הכלים של הצוות הרב מקצועי המטפל בהשמנה, כאשר בחירת הטיפול חייבת להיות מותאמת אישית למטופל, על פי התחלואה הנלווית והיעד הטיפולי הייחודי לו.
ספרות:
1. Drucker, D.J., Mechanisms of Action and Therapeutic Application of Glucagon-like Peptide-1. Cell Metab, 2018. 27(4): p. 740-756.
2. Wilding, J.P.H., et al., Once-Weekly Semaglutide in Adults with Overweight or Obesity. N Engl J Med, 2021. 384(11): p. 989-1002.
3. Coskun, T., et al., LY3298176, a novel dual GIP and GLP-1 receptor agonist for the treatment of type 2 diabetes mellitus: From discovery to clinical proof of concept. Mol Metab, 2018. 18: p. 3-14.
4. Jastreboff, A.M., et al., Tirzepatide Once Weekly for the Treatment of Obesity. N Engl J Med, 2022. 387(3): p. 205-216.
5. Jastreboff, A.M., et al., Tirzepatide for Obesity Treatment and Diabetes Prevention. N Engl J Med, 2025. 392(10): p. 958-971.
6. Aronne, L.J., et al., Tirzepatide as Compared with Semaglutide for the Treatment of Obesity. N Engl J Med, 2025.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות