מתן סיטוקיסמאב במינון של 250 מ"ג/מטר קבוע לאחר מנה ראשונית של 400 מ"ג/מטר רבוע הינו מינון מאושר בחולים עם סרטן קולורקטלי גרורתי (mCRC) ו-KRAS מזן הבר. עם זאת, בעולם האמיתי, 29% מהחולים מקבלים סיטוקסימאב 500 מ"ג/מטר רבוע פעם בשבועיים. במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology חוקרים ביקשו לבחון האם תדירות הטיפול משפיע על שרידות כוללת בחולים עם mCRC בעולם האמיתי.
החוקרים עשו שימוש במאגר מידע גדול של חברת ביטוח בארצות הברית על מנת לזהות חולים בוגרים עם סרטן קולורקטלי גרורתי או חוזר עם KRAS מזן הבר. המשתתפים קיבלו סיטוקסימאב יחד עם FOLFIRI, FOLFOX או אירינוטקן או מונתרפיה סיטוקסימאב כטיפול קו ראשון, שני או שלישי בין ה-1 לינואר 2013 ל-31 לדצמבר 2019. חולים אשר קיבלו 70% או יותר מהטיפולים במרווחים של 4-10 ימים הוכללו בקבוצת הטיפול החד-שבועי (Q1W) וחולים שקיבלו 70% או יותר מהטיפולים במרווחים של 11-18 ימים הוכללו בקבוצת הטיפול הניתן פעם בשבועיים (Q2W). בוצע שימוש בהתאמת ציון זיקה על מנת לאזן את שתי הקבוצות מבחינת מאפייני הבסיס של החולים כמו גם המאפיינים הקליניים שלהם ומאפייני הטיפול.
במחקר הוכללו 422 חולים אשר טופלו פעם בשבועיים ו-653 חולים אשר טופלו פעם בשבוע. הגיל החציוני של המשתתפים ושיעור הגברים, האנשים ממוצא לבן, החולים עם סרטן משלב IV, סטטוס ECOG של 0 או 1 ו-2 היה דומה בשתי הקבוצות לאחר התאמת ציון זיקה. תוצאות המחקר הדגימו כי השרידות הכוללת בשתי קבוצות המחקר הייתה דומה וגם בחלוקה לתתי קבוצות לפי מספר קו הטיפול לא נמצא הבדל בין הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי מתן סיטוקסימאב פעם בשבוע או פעם בשבועיים בעולם האמיתי הינו בעל יעילות דומה וריווח הטיפולים אינו פוגע בשרידות כוללת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות