מעכבי בקרה חיסונית משפרים הישרדות חולי סרטן ושט קשקשי בשלב מתקדם או גרורתי. עם זאת יעילות הטיפול האימונותרפי בקרב חולים עם ביטוי PDL-1 נמוך עדיין לא ברור.
בנסיון לענות על שאלה זו בוצעה מטה אנליזה שכללה 4752 חולים אשר השתתפו במחקרים שהשוו טיפול אימונותרפי +כימי לעומת טיפול כימי. נכללו במטה אנליזה זו רק מחקרי רנדומיזציה אשר פירטו נתוני OS,יPFS ומשך תגובה. עקומות קפלן-מאייר של כלל אוכלוסית החולים, תת-קבוצות עם PD-L1 גבוה, ואלה עם PD-L1 נמוך (כאשר היה זמין) הוצאו ממאמרים שפורסמו. נעשה שימוש באלגוריתם שחזור גרפי כדי לחשב תוצאות time-to-event outcomes מעקומות אלה. במחקרים אשר לא כללו עקומות הישרדות עבור תת-קבוצות עם ביטוי PD-L1 נמוך השתמשו בשיטת KMSubtraction, שהיא שיטת עבודה לגזירת נתוני הישרדות של תת-קבוצות לא מדווחות.
במטה אנליזה נכללו המחקרים הבאים: CheckMate-648, ESCORT-1st, KEYNOTE-590, ORIENT-15, KEYNOTE-181, ESCORT, RATIONALE-302, ATTRACTION-3, ORIENT-2.
יש לציין כי ביטוי PDL-1 ניתן להערכה בשיטות שונות:
TPS tumor proportion score (CheckMate-648, ESCORT-1st)
CPS combined positive score (KEYNOTE-590, ORIENT-15)
תוצאות המטה אנליזה הראו:
במחקרי קו ראשון אשר השתמשו בשיטת TPS PDL-1– לא נצפה יתרון OS לטיפול אימונותרפי + כימי לעומת טיפול כימי בקרב תת קבוצת החולים עם ביטוי PDL-1י<1%. HR 0.91 P=0.38.
במחקרי קו ראשון אשר השתמשו בשיטת CPS PDL-1 – נצפה יתרון OS משמעותי סטטסטית אם כי צנוע לטיפול אימונותרפי + כימי לעומת טיפול כימי בתת קבוצת החולים עם ביטוי PDL-1י<10. HR 0.77 P=0.01.
החוקרים סיכמו כי הממצאים מצביעים על חוסר תועלת הישרדותית של משטרים אשר כללו אימונותרפיה במסגרת קו ראשון בהשוואה לכימותרפיה בלבד בתת-הקבוצה עם PDL-1 TPS <1%.
מקור:
תגובות אחרונות