העדויות בדבר תפקידן של הפרעות פסיכיאטריות נלוות בתמותה הקשורה לדיכאון פסיכוטי עודן חסרות. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The British Journal of Psychiatry ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון לתמותה לפי גורם על רקע דיכאון פסיכוטי ולהשוותו לתמותה עקב דיכאון חמור לא פסיכוטי, תוך תקנון להפרעות פסיכיאטריות נלוות.

מחקר עוקבה זה הסתמך על נתוני מרשם בריאות לאומי (פינלנד). הנבדקים אובחנו לראשונה עם דיכאון פסיכוטי (n=19,064) או דיכאון חמור לא פסיכוטי (n=90,877) בין השנים 2000-2018. כלל הנבדקים היו ללא אבחנה מוקדמת של הפרעות בספקטרום סכיזופרניה או להפרעה דו קוטבית, והיו בני 18-65 שנים בזמן אבחון. סיבות המוות הוגדרו על פי קודים של ICD-10. זמן המעקב עמד על עד 18 שנים.

תוצאות המחקר הדגימו כי מחצית (1199/2188) ממקרי המוות בקרב החולים עם דיכאון פסיכוטי התרחשו תוך חמש שנים מהאבחון והסיכון היחסי הגבוה ביותר היה במהלך השנה הראשונה.

בהשוואה לאנשים עם דיכאון לא פסיכוטי, לאלה עם דיכאון פסיכוטי היה סיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים מותאם: 1.59, רווח בר סמך: 1.48-1.70), תמותה על רקע התאבדויות (יחס סיכונים מותאם: 2.36, רווח בר- סמך: 2.11-2.64) ועל רקע תאונות קטלניות (יחס סיכונים מותאם: 1.63, רווח בר סמך: 1.26-2.10) במהלך התקופה בת חמש שנים מהאבחון.

מתוצאות מחקר זה עולה כי תסמינים פסיכוטיים מוסיפים במידה ניכרת לסיכון התמותה הקשור לדיכאון חמור, וזאת לאחר תקנון לתחלואה פסיכיאטרית נלווית. טיפול מהיר וניטור משופר של תסמינים פסיכוטיים הוא בעל חשיבות משמעותית בקרב כל החולים עם דיכאון חמור, וזאת כדי למנוע מקרי מוות עקב התאבדויות וסיבות אחרות.

מקור:

Paljärvi, T., Tiihonen, J., Lähteenvuo, M., Tanskanen, A., Fazel, S., & Taipale, H. (2023). Mortality in psychotic depression: 18-year follow-up study. The British Journal of Psychiatry, 222(1), 37-43. doi:10.1192/bjp.2022.140

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה