לימפאדמה הינה תופעה שכיחה בקרב מחלימות מסרטן שד, במיוחד לאחר כריתת בלוטות לימפה, כאשר סיבוך זה עלול להשפיע משמעותית על איכות החיים. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Network Open, נועד לפתח מודל חיזוי מבוסס נתונים קליניים, אשר יסייע בזיהוי מוקדם של נשים בסיכון גבוה ללימפאדמה ובכך לאפשר טיפול מונע מותאם אישית.
עוד בעניין דומה
מחקר העוקבה כלל 101 נשים (גיל חציוני של 54.8 שנים) אשר טופלו בבית החולים Princess Margaret Cancer Center בין השנים 2010 עד 2014. רובן אובחנו בשלבים מוקדמים של המחלה.
הטיפול בנשים אלו כלל כריתה ראשונית של הגוש (89%) או כריתת שד (11%); ב-74% מהמקרים לא בוצעה ביופסיה של קשרית לימפה בבית השחי או קשרית זקיף וב-26% הושלמה דיסקציה של קשריות בבית השחי. עוד דווח כי 38% מהנשים קיבלו טיפול כימותרפי, כאשר טיפול קרינתי ניתן לכלל הנשים במחקר.
באמצעות מודל רגרסיה, החוקרים הביאו בחשבון חמישה גורמים: גיל, מדד מסת גוף, צפיפות השד, מספר בלוטות הלימפה שנפגעו והאם המטופלת עברה כריתת בלוטות אקסילריות.
לאחר שנתיים, שיעורי הישרדות ללא לימפאדמה עמדו על 97.5% מהנשים בקבוצת הסיכון הנמוך, לעומת 65% מאלו בקבוצת הסיכון הגבוה על פי המודל הנ"ל (p<0.001).
מניתוח הנתונים עלה כי למודל רגישות של 83% (רווח בר-סמך 95% של 52-98%), סגוליות של 89% (רווח בר-סמך 95% של 80-94%) ודיוק כולל של 88% (רווח בר-סמך 95% של 80-94%) לחיזוי לימפאדמה על רקע סרטן שד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי באמצעות חמשת המשתנים הללו ניתן לנבא את הסיכון של כל מטופלת להתפתחות לימפאדמה ולספק למחלימות ייעוץ אישי בנוגע לסיכון הנ"ל. כלי זה יכול לשמש לפיתוח גישות למניעה והתערבות מותאמת אישית ובכך לשפר את איכות החיים של מחלימות מסרטן שד.
מקור:
תגובות אחרונות