יכולת החיזוי של טרופונין לבבי ברגישות גבוהה (high-sensitivity cardiac troponin) לזיהוי מחלות קרדיווסקולריות אינה ברורה דיה. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, חוקרים ביקשו להעריך את היתרון הפוטנציאלי של מדידות טרופונין לבבי בשילוב עם גורמי סיכון קונבנציונליים בחיזוי ומניעת מחלות קרדיווסקולריות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו מטא-אנליזה של נתונים ממשתתפים בודדים מ-15 עוקבות, שכללו 62,150 משתתפים ללא מחלה קרדיווסקולרית קודמת. הם חישבו יחסי סיכונים, מדדים לאפליית סיכון ושיעורי סיווג מחדש לאחר הוספת טרופונין T או טרופונין I לגורמי סיכון קונבנציונליים.
התוצא העיקרי היה הופעה ראשונה של מחלה קרדיווסקולרית (כלומר, מחלת לב כלילית או שבץ). לאחר מכן, נדגמו ההשלכות של התחלת טיפול עם סטטינים, תוך שימוש בשיעורי היארעות של 2.1 מיליון אנשים מבריטניה.
בקרב משתתפים עם מדידות של טרופונין T או טרופונין I, התרחשו 8,133 ו-3,749 מקרים חדשים של מחלות קרדיווסקולריות, בהתאמה, במהלך מעקב חציוני של 11.8 ו-9.8 שנים.
לפי תוצאות המחקר, יחסי הסיכונים למחלה לקרדיווסקולרית עבור כל עלייה של סטיית תקן אחת ברמות הטרופונין היו 1.31 (רווח בר-סמך 95%: 1.25-1.37) לטרופונין T ו-1.26 (רווח בר-סמך 95%: 1.19-1.33) לטרופונין I. כמו כן, הוספת מדידות טרופונין T או I לגורמי סיכון קונבנציונליים שיפרה את חיזוי הסיכון, עם עלייה במדד C-index של 0.015 (רווח בר-סמך 95%: 0.012-0.018) ו-0.012 (רווח בר-סמך 95%: 0.009-0.015), בהתאמה.
שיפור בסיווג מחדש נצפה ב-6% ו-5% מהמקרים וב-22% ו-17% מהלא-מקרים עבור טרופונין T ו-I, בהתאמה. כמו כן, ניתן למנוע מקרה אחד נוסף של מחלה קרדיווסקולרית עבור כל 408 נבדקים עם מדידת טרופונין T ו-473 נבדקים עם מדידת טרופונין I, שסווגו מחדש מרמת סיכון בינונית לגבוהה והחלו בטיפול עם סטטינים.
החוקרים מסכמים כי מדידת טרופונין לבבי מובילה לשיפור מתון בחיזוי ההתרחשות הראשונה של מחלות קרדיווסקולריות, דבר שיכול להוביל לתועלות בריאותיות לציבור אם תיושם בצורה רחבה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות