במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetic medicine, החוקרים ביקשו להשוות בין תוצאי ההריון של נשים עם סוכרת סוג 2 שאובחנו בגיל צעיר מ־30 (T2D30) לבין אלו שאובחנו בגיל 30 עד מתחת ל־40 (T2D40), במטרה לבחון האם קבוצת האבחון הצעירה מהווה קבוצת סיכון ייחודית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו נשים עם סוכרת סוג 2 שאובחנו לפני ההריון בין השנים 2010 ל־2019, והשוו בין קבוצת T2D30 (66 נשים) לבין קבוצת T2D40 (69 נשים). תוצאים ראשיים כללו לידה מוקדמת, תינוקות גדולים לגיל ההריון (LGA) ורעלת הריון.
כמו כן, נאסף מידע על מדדים קליניים נוספים, כולל משך המחלה, עישון, השמנת יתר, עלייה עודפת במשקל במהלך ההריון (GWG), פרוטאינוריה וערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ממוצעים בהריון. בוצעו התאמות סטטיסטיות לערפלנים, לרבות רמות סוכר.
מתוצאות המחקר עולה כי נשים בקבוצת T2D30 היו צעירות יותר, עם משך מחלה ארוך יותר ושיעורי עישון גבוהים יותר (p<0.05 לכל המדדים). השמנת יתר היתה נפוצה בשתי הקבוצות (מעל 60%) ושיעורי לידה מוקדמת ותינוקות גדולים לגיל ההריון היו דומים.
בקבוצת T2D30 נצפתה הכפלה לפחות בסיכון לעלייה עודפת במשקל במהלך ההריון לאחר התאמה סטטיסטית. שיעורי רעלת הריון ופרוטאינוריה היו גבוהים יותר בקבוצת T2D30, אך הבדלים אלה לא נותרו מובהקים לאחר התאמה לערכי סוכר.
גיל צעיר יותר באבחנה ומשך מחלה ארוך יותר נמצאו קשורים באופן בלתי תלוי לעלייה עודפת במשקל במהלך ההריון ול־HbA1c ממוצע גבוה יותר במהלך ההריון (p<0.05 לשניהם), בעוד שגיל האם לא נמצא קשור לכך.
החוקרים סיכמו כי גיל מוקדם של אבחנת סוכרת סוג 2 ומשך מחלה ארוך יותר קשורים לעלייה עודפת במשקל ולרמות גבוהות יותר של HbA1c במהלך ההריון. העלייה בשיעורי רעלת הריון ופרוטאינוריה בקרב נשים שאובחנו לפני גיל 30 עשויה להיות מוסברת, לפחות חלקית, על ידי איזון סוכרתי לקוי.
ממצאים אלה מדגישים את הצורך להתייחס לגיל האבחנה ולמשך המחלה, מעבר לגיל האם, בהערכת סיכוני הריון בנשים עם סוכרת סוג 2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות