למרות שדימות באמצעות DaT הוא סמן ביולוגי בעל ערך לאבחון, מעט מחקרים חקרו את התועלת שלו בניטור אובייקטיבי של התקדמות המחלה בחולים עם מחלת פרקינסון (Parkinson's disease - PD).
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך קשר אורכי בין הירידה באותות של נשא דופמין (dopamine transporter - DaT) לבין העלייה בתסמינים המוטוריים.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר עוקבה. במחקר הוכללו משתתפים שעמדו בקריטריונים של Movement Disorder Societyי(MDS) עבור PD, עם הדמיה אורכית ונתונים קליניים ממאגר הנתונים של Parkinson's Progression Markers Initiative. ניתוחי מודל מעורבים ליניאריים שימשו לבחינת הקשר בין הירידה באותות של DaT לבין העלייה בחומרת התסמינים המוטוריים לאורך זמן.
החוקרים שיערו כי ירידה בזמינות DaT פוטמינלית בהמיספרה הפחות מושפעת תהיה קשורה לעלייה בתסמינים מוטוריים קונטרה-לטרליים, הנמדדים על ידי סולם דירוג מחלת פרקינסון המאוחד (Unified Parkinson's Disease Rating Scale UPDRS). מודלים נוספים בחנו את ההשפעות של אזורי מוח שונים (קאודט ופוטמן), קטגוריות תסמינים (ציון MDS UPDRSIII עם ובלי פריטים הגורמים לרעד), ולטרליות הופעת המחלה (המיספרה שמאל או ימין).
במחקר הוכללו 719 משתתפים (443 גברים ו-276 נשים; גיל ממוצע = 62.2 ± 9.5 שנים) עם 1,981 נקודות נתונים זמינות. כפי שהוצע, נצפה קשר משמעותי בין הירידה באותות של DaT הפוטמינלי הפחות מושפע לבין עלייה בתסמינים מוטוריים בצד הגוף הקונטרה-לטרלי, ללא קשר להכללה או אי הכללה של ציוני רעד.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש בהדמיית DaT חוזרת לניטור אובייקטיבי של התקדמות PD. דבר זה עשוי להקל על מעקב מותאם אישית אחר המחלה, קביעת תת-סוגים ובדיקות התערבות בעתיד.
מקור:
תגובות אחרונות