במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of multidisciplinary healthcare, החוקרים ביקשו לבדוק את הקשר בין תדירות ההשתתפות בהדרכה בריאותית לבין רמות מסוגלות עצמית, חומרת תסמינים, היענות לטיפול, קבלת החלטות משותפת ורווחה רגשית בקרב מטופלים אונקולוגיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 326 מטופלים אונקולוגיים מבוגרים שקיבלו טיפול אמבולטורי במרכזי סרטן, אשר השלימו לפחות שתי פגישות הדרכה בריאותית במהלך שלושת החודשים האחרונים.
הנתונים נאספו באמצעות כלים מאומתים, כולל PROMIS Global-10 להערכת חומרת תסמינים, סולם מסוגלות עצמית לניהול מחלה כרונית (6 פריטים), ומדד CollaboRATE להערכת קבלת החלטות משותפת. כלל המדדים נאספו מיד לאחר מפגש ההדרכה, על מנת לשקף בצורה מדויקת את חוויית המטופל. לצורך ניתוח הנתונים בוצעה רגרסיה לוגיסטית, תוך התאמה למשתנים דמוגרפיים וקליניים.
מתוצאות המחקר עולה כי מטופלים שהשתתפו בחמישה מפגשי הדרכה או יותר היו בעלי סיכוי גבוה באופן מובהק למסוגלות עצמית גבוהה (יחס סיכויים 2.68, רווח בר סמך 95%, 1.75–4.11), חומרת תסמינים נמוכה (יחס סיכויים 2.14, רווח בר סמך 95%, 1.41–3.23) והיענות גבוהה לטיפול (יחס סיכויים 2.89, רווח בר סמך 95%, 1.82–4.58).
בנוסף, תדירות גבוהה של הדרכות היתה קשורה באופן מובהק לשיפור בקבלת החלטות משותפת (יחס סיכויים 3.45, רווח בר סמך 95%, 2.21–5.38) וברווחה רגשית (יחס סיכויים 3.12, רווח בר סמך 95%, 2.00–4.87). נמצא גם כי ההדרכה הבריאותית הפחיתה באופן מובהק תחושת עייפות ורמות כאב.
החוקרים סיכמו כי הדרכה בריאותית תכופה בהובלת אחיות תורמת לשיפור מובהק בתוצאים קליניים ופסיכוסוציאליים בקרב מטופלים אונקולוגיים. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות שילובה של התערבות מובנית זו כחלק מהטיפול השגרתי בסרטן.
מקור:
תגובות אחרונות