מיגרנה היא הפרעה נוירווסקולרית המתבטאת בהתקפים חוזרים של כאבי ראש, הידועה כקשורה בסיכון מוגבר לאירועים וסקולריים איסכמיים, כגון שבץ איסכמי ואוטם שריר הלב. מאחר שטיפול בטריפטנים כרוך בווזוקונסטריקציה, קיים קושי בקבלת החלטות טיפוליות בקרב מטופלים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Headache, החוקרים שאפו להעריך את הקשר בין שימוש בטריפטנים לבין אירועים קרדיוסקולריים בטווח של 90 יום בקרב חולי מיגרנה.
החוקרים ניתחו נתונים מתוך רשומות רפואיות אלקטרוניות של שירותי בריאות כללית במחוז דרום בישראל, בין השנים ינואר 2000 לינואר 2022. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים מגיל 18 ומעלה עם אבחנת מיגרנה לפי קודי ICD-9 או על סמך רכישת טריפטנים. בוצעו ניתוחי רגישות בהתאם למסגרות זמן שונות ותבניות שימוש מגוונות.
מתוצאות המחקר עולה כי מתוך 26,054 חולי מיגרנה, 12,560 (48.2%) החלו טיפול בטריפטנים. גורמי סיכון קרדיווסקולריים, בהם דיסליפידמיה, סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, פרפור פרוזדורים והשמנת יתר, היו שכיחים יותר בקרב מטופלים שלא השתמשו בטריפטנים (הפרש ממוצע סטנדרטי 0.028–0.289).
השימוש הממוצע עמד על 1.9±1.5 טבליות טריפטן לחודש, כאשר רוב המשתמשים (89.5%) צרכו 1–4 טבליות לחודש.
אירועים קרדיווסקולריים בתוך 90 יום התרחשו בשכיחות מעט גבוהה יותר בקבוצת הטריפטנים (5.1%) לעומת קבוצת הביקורת (4.1%, הפרש ממוצע סטנדרטי 0.047).
עם זאת, בניתוח רב-משתני לא נמצא קשר מובהק בין שימוש בטריפטנים לבין עלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים (יחס סיכונים מותאם 0.96, רווח בר סמך 95%, 0.77–1.23), גם לאחר התאמה למשתנים דמוגרפיים ולגורמי סיכון. ניתוחי רגישות העלו ממצאים דומים בכל מסגרות הזמן ודפוסי השימוש. בקרב המשתמשים בטריפטנים שאובחנו עם אירוע קרדיווסקולרי נמצא כי הם נטו להשתמש בתרופה בתדירות גבוהה יותר.
החוקרים סיכמו כי שימוש בטריפטנים לא העלה את הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מטופלים עם מיגרנה, גם בנוכחות גורמי סיכון קיימים, בהיעדר התווית נגד ברורה. עם זאת, הם הדגישו את הצורך בהערכה אינדיבידואלית של פרופיל הסיכון של כל מטופל, שכן תת קבוצות מסוימות עלולות להיות חשופות יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות