במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לבחון את הקשרים בין זיהום בכלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) לבין דיכאון בקרב נבדקים עם וללא תסמינים אורוגניטליים, בקרב גברים ונשים וכן לפי דרגות חומרה שונות של דיכאון.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו רשומות רפואיות אלקטרוניות ממרכז שירותי הבריאות בקמפוס אוניברסיטת לואיוויל. נאספו נתונים על מצב רוח, סטטוס זיהום בכלמידיה טרכומטיס וניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae), תסמינים, גיל, מין וכן שימוש באלכוהול, סיגריות וסמים לא חוקיים.
המחקר כלל 839 נבדקים. תוצאות המחקר הדגימו כי זיהום בכלמידיה טרכומטיס היה קשור לעלייה בסיכוי לדיווח על דיכאון (יחס סיכויים מותאם 1.79; רווח בר-סמך 95%: 1.19-2.69). הקשר נשמר גם כאשר האנליזה הוגבלה לנבדקים עם זיהום אך ללא תסמינים אורוגניטליים (יחס סיכויים מותאם 1.75; רווח בר-סמך 95%: 1.07-2.80).
בנוסף, באנליזה לפי מין, נמצא כי הזיהום היה קשור לעלייה מובהקת סטטיסטית בסיכוי לדיווח על דיכאון בקרב נשים (יחס סיכויים מותאם 2.09; רווח בר-סמך 95%: 1.25-3.45), אך לא בקרב גברים.
יתר על כן, כאשר הנבדקים סווגו על פי סולם סדרתי של חומרת הדיכאון, נמצא כי הזיהום היה קשור לעלייה בסיכוי להשתייך לקטגוריה חמורה יותר (יחס סיכויים 1.83; רווח בר-סמך 95%: 1.251-2.694). בעיצוב תוך-נבדקי, נמצא כי מטופלים נטו יותר לדווח על דיכאון כאשר אובחנו עם זיהום פעיל בכלמידיה טרכומטיס, בהשוואה למועדים שבהם לא אובחן אצלם זיהום (יחס סיכויים 3.17; רווח בר-סמך 95%: 1.22-9.69).
החוקרים מסכמים כי זיהום בכלמידיה טרכומטיס עלול לתרום להתפתחות דיכאון באופן שאינו תלוי בנוכחות תסמינים אורוגניטליים. ההסבר המוצע הוא כי תגובה חיסונית הנגרמת מהזיהום עלולה להפחית את הזמינות של סרוטונין.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות