טרשת נפוצה מאוחרת (Late-onset MS - LOMS, הופעת תסמינים לאחר גיל 50) נותרה חסרת ייצוג במחקרים קליניים, מה שמוביל לפער בידע לגבי יעילותם של טיפולים משני מחלה (disease-modifying therapies - DMTs).
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis Journal-Experimental, Translational and Clinical, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את תוצאי הטיפול ב-LOMS התקפית.
המחקר בוצע במתכונת רטרוספקטיבית בין השנים 2004-2021. החוקרים ביצעו שימוש ברשומות רפואיות אלקטרוניות מאוניברסיטת נורת'ווסטרן על מנת לאסוף נתונים דמוגרפיים, קליניים, DMT ו-MRI. ניתוחים סטטיסטיים העריכו את התקדמות המחלה על סמך יעילות DMT.
תוצאות המחקר הדגימו שבסך הכל 63 חולים (63% נשים, 76% לבנים, חציון תחילת מחלה 55 שנים) היו במעקב למשך חציון של 7.6 שנים. רוב החולים (73%) החלו טיפול עם DMTs בעלי יעילות נמוכה/בינונית (LET/MET - low/moderate efficacy DMTs LET/MET).
עלייה ב-EDSS בהתחלה נקשרה לעלייה בסיכון להגיע ל-EDSS 6י(P < .001), אך עלייה בגיל האבחון/ טיפול לא נקשרה לעלייה בהשגת נכות (P = .527). חולים שקיבלו LET/MET לא הראו הבדל בהתקדמות ל-EDSS 6.0 בהשוואה ללא DMT (P = .354) או שינוי בציון חומרת טרשת נפוצה הקשורה לגיל (Age-Related Multiple Sclerosis Severity Score - ARMSS) מתחילת הטיפול/אבחון ועד למעקב האחרון (P = .477).
החוקרים הסיקו כי ההשפעה של טיפולי DMT מסוג LET/MET פחות בולטת בקרב מבוגרים וייתכן שלא תשפיע באופן משמעותי על תוצאי נכות ארוכי טווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות